החלטה בתיק בש"א 6528/07

זוהי בקשה להורות על מחיקת התביעה שהגישו המשיבים 1-3 (התובעים בתיק אזרחי 761/05) (" המשיבים") נגד המבקש (ונגד אחרים), זאת על יסוד הוראת תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (" התקנות"). עוד עותר המבקש לחיוב המשיבים בהוצאות לדוגמא.

עיקר טענת המבקש היא כי המשיבים אינם מצייתים לצו שניתן ביום 6/3/2007 (בש"א 2812/87) בדבר גילוי מסמכים הדדי ומתן תשובות לשאלונים (" הצו"). על פי הטענה גם תזכורת שנשלחה על ידי ב"כ המבקש לא הועילה והמשיבים ממשיכים לעמוד במחדלם.

עיקר תשובת המשיבים הוא כי "בימים אלה" הם שוקדים על הכנת תצהירי עדות ראשית אליהם יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים, וכי אם לאחר מכן "ישאר מקום לברר עניין כלשהו" תהיה דרכו של כל בעל דין פתוחה לטעון טענותיו בעניין זה.

המסגרת הנורמטיבית בגדרה מצויה בקשה זו הינה תקנה 122 לתקנות הקובעת:

"בעל דין שאינו מקיים צו להשיב על שאלון, צו לגילוי מסמכים, צו לעיון במסמכים או צו למתן פרטים נוספים לפי תקנה 65, הרי אם הוא התובע ימחק בית המשפט או הרשם את תובענתו, ואם הוא הנתבע ימחק בית המשפט או הרשם את כתב הגנתו ודינו כדין מי שלא הגיש כתב הגנה, אלא שרשאי בית המשפט או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו." (הדגשה שלי - א.ק)

הלכה היא כי בית המשפט לא ימהר בהפעלת הסנקציה החמורה של מחיקת כתב טענות של בעל דין, ורק במקרים קיצוניים ביותר תימחק תביעה על פי הסמכות הנתונה לבית המשפט מכח תקנה 122 לתקנות.

(ראו: ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ ואח' נ' אמיר מרדכי ו-123 אח', פ"ד מו(3), 793, בעמ' 800-801,ע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 824-823 וכן: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ש' לוין), בעמ' 435).

מעיון בתשובת המשיבים אני קרוב לחשוב כי אכן יש מידה של זלזול מצידם כלפי בית המשפט בכלל וכלפי הצו בפרט.

לא ניתן להבין את פשרה של התשובה לפיה שוקדים המשיבים על הכנת תצהירי עדות ראשית אליהם יצורפו המסמכים שבדעת  המשיבים להגיש במשפט. זוהי תשובה שאינה ממין העניין אשר מוטב היה למשיבים שלא להעלותה. המשיבים הצטוו לגלות מסמכים ולהשיב לשאלון. את זאת - ולא פחות - עליהם לעשות, וכל "פתרון" או "הסדר" אחר שהם מציעים (בצורת צרוף מסמכים לתצהירי עדות ראשית) הוא בבחינת ערבוב מין בשאינו מינו ושיבוש התנהלותו של ההליך המשפטי.

לכך אפשר להוסיף כי המשיב הראשון הוא כונס נכסים, וככזה הוא בגדר "פקיד בית המשפט". הדעת נותנת כי לפחות משיב זה (שממילא גם מייצג את המשיבים 2 ו-3) יראה לקיים את צו בית המשפט באופן דווקני ומשאינו עושה כן, המסקנה הבלתי נמנעת היא כי יש בכך יותר מקורטוב זלזול מצידו כלפי בית המשפט שיכול להצדיק את הפעלת הסמכות לפי תקנה 122.

אכן, בעל דין זכאי ליומו בבית המשפט אך זכות זו לא מקנה לו את החירות לשבש את סדרי עבודת בית המשפט. בעניין זה נאמר כבר כי אין "להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל דין לנהוג בתקנות כאוות נפשו  רוצה - מקימם, אינו רוצה - אינו מקימם. אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אבל גם איננה מזרון סתם שאדם מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון - מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקימן".

(ראה: ע"א 759/76 - צביה, רמי ו-משה פז נ' יצחק נוימן . פ"ד לא(2), 169 ,עמ' 179-180.)

לכאורה היתה התוצאה צריכה להיות שאיעתר לבקשה ואורה על מחיקת התביעה. עם זאת, כיון שקדם המשפט אמור להתקיים בחודש אוקטובר ש.ז. (היינו כחודשיים מהיום) קיימת גם אפשרות שאתן למשיבים הזדמנות נוספת (ואחרונה) לתקן את דרכיהם ולמלא אחר הצו כך שיתאפשר למבקש למצות זכויותיו הדיוניות עוד טרם קיומו של קדם המשפט.

בהתאם לכך אני מחליט להאריך את המועד לקיום הצו על ידי המשיבים עד ליום 15/9/07 ואם הוא לא יקוים עד לאותו מועד תימחק תביעתם של המשיבים כנגד המבקש, בלא צורך בבקשה נוספת ולצורך זה די יהיה בהודעה בכתב של המבקש.

על אף שעתירתו של המבקש נדחתה, לפחות בשלב זה, אני רואה לפסוק את הוצאות ההליך נגד המשיבים ואני מחייב את המשיבים 1-3, ביחד ולחוד, לשלם למבקש הוצאות משפט ושכ"ט בסך של 10,000 ש"ח (בצירוף מע"מ) ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום ז' באלול, תשס"ז (21 באוגוסט 2007) במעמד הצדדים.

קלדנית: מאירה נ. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: